הבן של השכנה מול – סיפור החתונה של דביר ומעיין אליה
שיתוף:
סיפור האהבה והחתונה של דביר ומעיין עטייה הוא מאותם סיפורים שפשוט כיף לספר. יש בו שידוך, אווירה טובה ולא מעט אורחים מפרגנים.
הכול התחיל עוד בימי הילדות, מבלי שדביר ומעיין יהיו מודעים לכך. האימהות של שניהם חברות טובות ואילו שתי המשפחות מתגוררות בסמיכות, אם כי שניהם לא זוכרים שנתקלו אחד בשנייה, עד שהאימהות התערבו והחליטו לערוך שידוך.
די מהר שני השכנים הפכו לזוג וכעבור שנתיים הגיע הרגע. דביר הציע, מעיין אמרה כן ומכאן עברו עוד 9 חודשים עד ששניהם עמדו מתחת לחופה שמחה ומרגשת.
יחס מלכותי
מעיין מספרת שאומנם היה זה האולם הראשון שהם בדקו, אך ישר ידעו שזהו המקום הנכון. הם לא התאפקו ולאחריו הלכו לבחון מספר אולמות נוספים, אך אף אחד לא התקרב לתחושה שקיבלו אצלנו בוולקאן, וכאשר שאלתי את מעיין איך היא ידעה על ההתחלה שכאן היא תתחתן, היא ציינה שהעיצוב מאוד הרשים את שניהם, אך לפני ואחרי הכול היה זה היחס החם.
שניהם הרגישו שרואים אותם ולא את הפוטנציאל הכספי. לא רק ששאלו אותם הרבה שאלות כדי לחדד את מהלך האירוע וענו באדיבות על כל שאלה, אלא גם פינקו ביד רחבה ובעיקר נתנו תחושה של משפחה (יותר נכון משפחת מלוכה), כאשר התחושה הזו ליוותה לאורך כל הדרך.
הייתה זו דנה מפיקת האירועים המקסימה שהייתה קשובה ויצירתית, מכילה וזמינה, ובאופן כללי נתנה תחושה מחבקת של אמא מגוננת, עובדה שהייתה סופר חשובה לזוג הצעיר, שכל אחד מהם לחוד הנו הילד ראשון שמתחתן במשפחה.
היה זה מנהל האירוע שהצליח להצחיק בחזרות של החופה.
היה זה צוות המלצרים שענו על כל בקשה עם חיוך גדול ורצון לסייע בכל מה שניתן.
והיה זה משה, שלאחר ערב הטעימות המשגע טרח להכין עבור המפגש של סגירת הפרטים האחרונים 4 סלטים נוספים שמעיין ביקשה לטעום לפי שסוגרים תפריט, וכפי שמעיין מעידה, כלל לא היה פשוט לקבל החלטה כאשר כל מנה סופר טעימה, מיוחדת ומושקעת.
האורחים מפרגנים
לא רק שבני הזוג התאהבו באולם מהרגע הראשון, אלא גם האורחים היו מלאי שבחים. מעיין מספרת שלא הפסיקו להגיע פרגונים מצד האורחים, הן לגבי הנראות של האולם והיחס של המלצרים האדיבים והן לגבי האוכל שהיה מוקפד, מיוחד, הציע שפע ובעיקר היה ממש טעים.
טיפ מהלב
לסיכום שאלתי את מעיין אם יש לה טיפ עבור זוג שעומד לקראת היום הגדול, ולאחר מחשבה היא ציינה משהו מאוד פשוט ומאוד מדויק: "לכו עם הלב", ופה אני אחדד שבמקרה הזה היא לא מתייחסת לבחירת בן זוג, אלא לסגירת אירוע של פעם בחיים.
